עבד לדמיון/פוסט בניחוח היסטורי

לא פעם נדמה כי הקרבה האטימולוגית בין המילים עבודה ועבדות זורעת בלבול בקרב הציבור, שכן רבים מאתנו נוהגים לייחס לעבודה היום יומית מאפיינים של עבדות מבלי להבין שהעבודה עצמה היא הבסיס לחירות המיוחלת. מה גם שהחירות אינה מתבטאת בחופש מוחלט ולרוב מצריכה מאמץ והשקעה רבה.

אך למרות שהתנהלות העולם המערבי רחוקה שנות אור מתנאי העבדות העתיקה,ונדמה כי העידן הטכנולוגי דיגיטלי מייצר יותר ויותר הזדמנויות,עדיין ניכר כי רבים מאתנו נאלצים להיכנע לערכי המכונה הקפיטליסטית המשומנת שעיקרה- חוסר בטחון תעסוקתי, זכויות סוציאליות מועטות, עובדי קבלן המשתרעים על רשת רחבה של תחומים החל מנקיון ועד פסיכולוגיה ופער הולך וגובר בין עשירים לעניים.

בעוד רבים מאתנו נתונים  לתאוות הבצע של אלו העומדים בראש הפירמידה, מן הצד השני של המתרס ניצבים להם אותם אמנים יחידי סגולה ,אלו אשר פועלים בשם החופש היצירתי,ונתונים לחסדיה של המוזה הנשגבת.

אך לא פעם מתעוררות להן אי אילו תהיות בנוגע לאותה יצירתיות נחשקת,כאשר לעתים נדמה כי היא מלווה בתאריך תפוגה העלול להיכנס לתוקף בכל רגע נתון.

במקרים רבים נראה כי מחסום יצירתי בקרב אמנים הנו תוצר של חסמים פנימיים שכן לפי מחקרים שונים ההליך הראשוני של  פעולת היצירה נובע ממרכיבים אסוציאטיביים אינטואיטיביים. על פי חוקרים רבים היצירה היא למעשה שילוב של שתי מציאויות-זו המדומה וזו הגשמית,כך שעל מנת לתת דרור ליצירתיות במלואה יש ליצור סימביוזה בין הדמיון לבין הרציונל ושיקול הדעת.

המושג מחסום יצירתי בתחום הכתיבה חדר לתודעה בתחילת המאה ה-19,וזאת לאור השינוי שחל בתפיסת האמנות באותה תקופה. אם לפני כן סופרים ראו בכתיבתם פעולה רציונלית מכוונת מטרה, הרי שלפתע קמו הרומנטיקנים המוקדמים שטענו כי כתיבת 'שירה' היא אינה פעולה מכווננת ולרוב מדובר באקט אינטואיטיבי אשר אינו ניתן לתזמון ולשליטה.

המשורר המבקר והפילוסוף האנגלי סמואל טיילור קולרידג' הנו אחד מחלוצי 'תופעה' זו. לאחר שפרסם בשנות ה-20 לחייו לא מעט שירים אשר זכו לתהודה רבה, בשלב מסויים הוא החל לפקפק בכישוריו האמנותיים ונאבק במשך רוב חייו בהתמכרות לאופיום. אמנם במשך השנים הוא שימש כמבקר ספרות מוצלח ומוערך, אך עדיין-הוא חש תסכול רב מה'שיתוק' אשר אחז בו ומנע ממנו להתמסר לשירה שכה אהב.

לאורך ההיסטוריה פעלו לא מעט אמנים אשר סבלו מחסמים יצירתיים בשלב מסויים בחייהם,אך נראה כי במקרים מסויימים מדובר בירידה לצורך עלייה שכן כמה מהיצירות הגדולות בהיסטוריה  נוצרו מתוך מחסום כתיבה ממושך ומייגע.

המלחין הנודע סרגיי רחמנינוב קיווה לחולל מהפיכה מוסיקלית כאשר הוא חיבר את הסימפוניה הראשונה שלו בגיל 24. אך כבר במהלך החזרות לקראת קונצרט הבכורה הוא נתקל בביקורות עוקצניות מצד המלחין הנודע רימסקי קורסקוב ומצד המנצח גלזונוב אשר כלל לא טרח ליישם את הערותיו של רחמנינוב ועשה ביצירה כרצונו. אם לא די בכך הרי שבבכורה עצמה גלזונוב היה שיכור והתוצאה היתה מביכה ביותר. עוד לפני שהתזמורת סיימה לנגן רחמנינוב נמלט מהאולם ונתקף בדיכאון קשה אשר מנע ממנו להלחין במשך השנתיים הבאות. בסופו של דבר הוא פנה לרופא בשם ד"ר ניקולאי דאל בכדי שזה יהפנט אותו. המפגשים עם ד"ר דאל נשאו פרי ולאחר מספר טיפולים רחמנינוב החל לחבר את הקונצ'רטו השני לפסנתר ותזמורת, אחת מהיצירות האהובות והמוצלחות בכל הזמנים. אמנם מאז הוא לא חווה משבר כה רציני, אך ניכר כי העצבות והיגון המשיכו ללוות את יצירותיו של רחמנינוב לאורך השנים וזאת לצד תחושה של התעלות רוח בקרב המאזינים.

כשם שפרידה זמנית מהמוזה עשויה להביא בסופו של דבר לפריחה מבורכת, כך הצלחה גדולה ופתאומית עלולה לרוקן באחת את מאגר הרעיונות. נדמה כי טום יורק-סולן להקת רדיוהד, חווה מקרה דומה לאחר ההצלחה הגדולה של האלבום או קיי קומפיוטר אשר יצא בשנת 1997. האלבום אשר שילב באופן מרתק בין אלמנטים אלקטרוניים לבלדות רוק מלודיות,זכה לביקורות מצוינות הן בקרב מאזינים והן בקרב המבקרים והזניק באחת את הפופולריות של הלהקה ,דבר אשר גרם  לשחיקה בקרב חברי הלהקה ואף הוביל  למשבר יצירה ממושך אצל הסולן טום יורק.

בסופו של דבר משבר זה גרם ללהקה להתנתק מהקו הרוקיסטי המסורתי אשר ליווה אותה לאורך השנים ולגבש לעצמה סגנון אלטרנטיבי יותר על ידי שימוש הולך וגובר בכלים ובאפקטים אלקטרוניים. אמנם האלבום kid a אשר היווה את תחייתה המחודשת של הלהקה לאחר שלוש שנים ארוכות של שתיקה עורר תגובות שנויות במחלוקת בקרב אוהדיה ,אך אין ספק כי מדובר באלבום ייחודי אשר הוכיח כי מדובר בהרכב אמיץ וחדשני אשר לא קופא על שמריו.

במקרים מסוימים נראה כי החסם היצירתי נובע מדיכאון  פנימי בלתי מוסבר כאשר הרעיונות הפנימיים האסוציאטיביים אינם מצליחים להתגבש לכדי יצירה אחידה. אך לעתים נדמה כי ישנו טריגר חיצוני  אשר מסיח את הדעת,ומשתק בהדרגה את הדחף היצירתי.

המלחין פרנץ שוברט חווה קשיים רבים בהלחנה כאשר אובחן כחולה בעגבת בשנת 1822.יש הטוענים כי זו הסיבה שבגינה לא השלים את הלחנת הסימפוניה השמינית שלו המכונה 'הסימפוניה הבלתי גמורה' , שכן יצירה זו הזכירה לו תקופה חשוכה בחייו אותה העדיף לשכוח. אך למרות מצבו הפיזי,ככל שזכה ביותר הכרה והערכה, כך הפך יותר ויותר פורה והספיק להוציא תחת ידיו  מספר לא מבוטל של יצירות,עד אשר נפטר בשנת 1828.

גם האמן האימפרסיוניסטי קלוד מונה עמל לא מעט עד אשר הפך לאמן נודע ומוערך. אך מות אשתו בשנת 1911 גרם לו לאפסן את המכחולים בארון למשך שנתיים ארוכות,בהן איבד כליל את חדוות היצירה. בנוסף לכך- מספר שנים לפני מותו מונה סבל מאפקיה- היעדר עדשה בעין. בעקבות כך ראייתו הלכה ונחלשה עד אשר עמד על סף עיוורון,דבר אשר דיכא את רוחו וגרם  לו לחדול מלצייר. אך כאשר עבר ניתוח להסרת העדשה בעין שמאל שבה אליו ראייתו וכך גם חדוות הציור, ועד למותו בשנת 1926 הוא השלים את סדרת 'שושני המים' אשר כיסו את גינת המים בפתח ביתו בצפון צרפת,גינה אשר היתה מוקד חייו והיוותה השראה רבה לציוריו.

במקרים אחרים נראה כי החסם אינו נובע מחוסר היכולת לשלב בין המרכיב האסוציאטיבי לזה הרציונלי, אלא מתוך פרפקציוניזם וביקורתיות יתר, כאשר האמן מרגיש צורך ללטש את יצירתו שוב ושוב בטרם הוא משלח אותה לאויר העולם. הסופר ש"י עגנון היה ידוע בנטייתו הרבה לשלמות. לעתים היה כותב את סיפוריו מספר פעמים בטרם שלח אותם  לדפוס. תכונה זו ליוותה את עגנון עד לסוף חייו גם כאשר אושפז בבית החולים וניטלה ממנו יכולת הדיבור והכתיבה.

בהקשר זה מתעוררת השאלה האם אותו 'פרפקציוניזם יצירתי' מאפיין גם את דור היוצרים הנוכחי,כאשר הוסרה המחיצה בין היוצר לצופה ומאות אלפי יצירות והגיגים משוגרים מדי יום לרחבי הרשת,מבלי לעבור הליך סינון כלשהו. האם היוצר של היום מתחבט בינו לבין עצמו בנוגע להיבט האמנותי של יצירתו, או שמא בדמיונו מתנוססים להם אלפי אגודלים זקופים?

אך יכול להיות שדווקא אותה אהדה אילמת המצויה ברשתות החברתיות, היא המפתח לעידוד היצירה, גם אם ערכה האמנותי הולך ופוחת. הרי מי יודע ,יכול להיות שאותם אמנים דגולים היו חוסכים מעצמם את אותו שיתוק יצירתי אילו חיו בעידן הויראלי המקוון. אך מצד שני-מורכבות יצירתית לא בהכרח מתקבלת באהדה רבה ברשת ופעמים רבות ניכר כי הנראות של האמן היא זו שממצבת את הפופולריות שלו,ראו ערך מימון המונים.

אמנם תהייה זו תשוב ותתעורר כל עוד התקשורת המקוונת תמשיך ותתפתח, אך לפחות נותר לנו להתנחם באותם נכסי צאן ברזל, אשר ימשיכו וילוו אותנו עם או בלי פייסבוק ודומותיה, גם אם הם עלו לאותם יוצרים נדירים בהרבה  'דם יזע ודמעות'. 

שנהיה לראש ולא לספאם/מימון המונים חלק ג'

פלטפורמת מימון ההמונים עוטפת את היצירה שברשותנו בשלל מרכיבים אינפורמטיביים וטכניים כאחד,במטרה ליצור קמפיין מגובש אשר יסייע לנו לממש את חזוננו האמנותי.אך פלטפורמות אלו -פופולריות ככל שיהיו, אינן מספיקות על מנת להביא לחשיפה הדרושה לצורך קידומו של הפרויקט,כך שהיוצר נדרש לעשות שימוש  נרחב בפלטפורמות אינטרנטיות ובכלים חיצוניים שונים על מנת לתווך בין הקמפיין לקהלו הפוטנציאלי, וזאת בין השאר באמצעות רשתות חברתיות,רשימת תפוצה במייל, קידום פרונטלי ועוד.

אמנם הליך שיווקו של הפרויקט המוגמר מתחיל בפועל רק לאחר השקת הקמפיין,אך כבר בהליך תכנון הפרויקט האמן נדרש לעמול לא מעט על מנת  להגדיל כמה שיותר את מסד אוהדיו לצורך תמיכה רחבה בפרויקט. לצורך כך יש להגדיר מראש את קהל היעד של הפרויקט תוך פילוחו למספר מעגלים- קרוביו של היוצר,מכרים רחוקים יותר,בעלי עניין בתחום בו נוגע הפרויקט, מובילי דעה בנושא-בלוגרים, עיתונאים, ארגונים קשורים, וכן- קהל הגולשים של האתר בו מושק הפרויקט.

עוד בטרם האמן מבשר על הקמפיין בקול תרועה רמה בכל הפלטפורמות הנקרות בדרכו,יש לפעול בתחילה מאחורי הקלעים ולפנות באופן אישי למעגל החברים הקרובים באמצעות מייל,שיחת טלפון או פנים אל פנים, ולנסות לגייס את תמיכתם. כאמור, מדד הפופולריות מהווה מרכיב לא מבוטל בהצלחת הפרויקט, ולכן- בטרם הפצת הפרויקט לקהל הרחב,רצוי לגייס קודם לכן סכום התחלתי המהווה בערך 20% מסכום היעד,שהרי פרויקט אשר ביסס לעצמו מספר מרשים של תומכים בתור התחלה, צפוי לעורר רושם חיובי יותר בקרב תומכיו הפוטנציאלים של היוצר ובכך להגדיל את מספר התומכים הנרתמים לעזרתו.

בעוד מכריו של היוצר לא מייחסים חשיבות מיוחדת לאופן בו משווק הפרויקט,הרי שתומכים פוטנציאלים אשר אינם מקורבים ליוצר מושפעים לא מעט מפרסומיו השונים במדיות השונות כחלק מההחלטה האם להירתם לטובת הפרויקט. אמנם אין מחלוקת כי יש להקפיד לעדכן באופן תדיר על הליך התקדמות הפרויקט, אך יש לעשות זאת בתבונה  ולהשתדל להימנע מפרסום חוזר של אותם פוסטים מטרידים נוטפי תחנונים ,כאשר לעתים הגולש המוטרד מחליט לנקוט בצעד גורלי אשר בסופו הוא לא מהסס ומדווח על אותו פוסט סורר כעל ספאם ,לא עלינו.

יש להקדיש מחשבה מקדימה לאופן כתיבת הפוסטים במדיות השונות ולהשתדל להפגין כמה שיותר פתיחות ואנושיות  תוך הענקת ערך מוסף לגולש,וזאת בין השאר על ידי שיתוף חוויות שונות מהליך היצירה עצמו, שיתוף תגובות חיוביות מדף הפרויקט באתר, העלאת קטעים נבחרים מתוך היצירה ועוד.

הרשתות החברתיות משמשות לרוב ככלי יעיל ביותר לצורך קידום קמפיין מימון ההמונים, וזאת בין השאר בשל הקהלים הרבים המצויים בהן ואפשרויות ההפצה השונות שהן מציעות. נראה כי רבים מהיוצרים בארץ מעדיפים למקד את מירב פעילותם בפייסבוק ,כאשר לצד השימוש בפרופיל האישי, רבים מתחזקים באופן שוטף גם דף אמן פעיל,כלי אשר מציע אפשרויות פעולה נרחבות יותר מהפרופיל האישי.

מכיוון ששעון החול מתחיל לאזול מהרגע בו מושק הקמפיין באתר, רצוי להכין את הקרקע מראש ולהשקיע כמה שיותר מחשבה בתחזוק דף האוהדים כבר בתקופה המקדימה להשקת הקמפיין, וזאת על מנת לעורר את הדף וליצור כמה שיותר מעורבות בקרב האוהדים,צעד אשר עשוי אף  לתרום לקידומו הויראלי של הדף. כידוע-קידום פוסטים אורגנים בפייסבוק הולך ונעשה קשה יותר ויותר ככל שפלטפורמת הפרסום הממומן ברשת הולכת ומתחזקת. אך ניכר כי הגולשים מפגינים סבלנות מועטה יותר כלפי פוסטים ממונים ולרוב נוטים לגלות רמת מעורבות גבוהה יותר בתכנים אליהם הגיעו בעצמם.לכן, רצוי לעקוב כמה שיותר אחר נתוני הדף באמצעות מערכת הסטטיסקה-facebook insights, על מנת לקבל אינדיקציה לגבי רמת הפעילות של הגולשים,רמת מעורבותם וכו',לצורך המשך תפעולו היעיל של הדף.

לאחרונה פייסבוק אף השיקה את Audience Optimization tool -כלי חדש למפרסמים אשר נועד לקדם חשיפה של תוכן אורגני על ידי טירגוט פוסטים לפי תחומי עניין, דמוגרפיה ואזור גאוגרפי. באמצעות כלי זה יש באפשרותו של המפרסם להוסיף תגיות של תחומי עניין לפוסטים על מנת להגיע אל הקהל הרלוונטי, להגביל את פרסום הפוסט לקהלים מסויימים וכן לבצע ניתוח פעילות של כל פוסט בנפרד על מנת להעריך את רמת המעורבות והפעילות של הקהלים השונים.

למרות האפשרויות החינמיות הרבות שמעניקה פייסבוק, נראה כי יוצרים רבים מתקשים להתמודד עם המכשולים הרבים שמציבה הרשת בדרך לחשיפה האורגנית המיוחלת, ולא מהססים לעשות שימוש בפלטפורמת הפרסום הממומן שמציעה הרשת, זאת בנוסף לפעילות השוטפת בדף האמן ובפרופיל האישי.

אחד מכלי הקידום הממומן הפופולריים שפייסבוק מציעה הוא -מנהל ההודעות (ads manager) המאפשר ליוצר לאפיין את קהל היעד שלו  על פי אפשרויות מיקוד שונות וליצור מודעות עבור מטרה מסויימת, בין אם מדובר בהגברת מעורבות הגולשים בדף, העלאת מספר הלייקים, הכוונה לסרטון וידאו ועוד. פעולה זו עשויה להגביר משמעותית את החשיפה לדף הפייסבוק של האמן וכן להביא למעורבות הולכת וגוברת של גולשים בכל הקשור לפרויקט עצמו. ניתן גם לקדם פוסט ספציפי הנוגע לפרויקט  באמצעות כפתור- boost post, אך יש לקחת בחשבון כי כלי זה -נגיש ככל שיהיה, מוגבל מבחינת אפשרויות המיקוד שהוא מציע, למרות שניכר כי עבר מקצה שיפורים מסויים לאורך השנים.

מלבד פייסבוק ניתן לעשות שימוש ברשתות חברתיות נוספות לצורך קידום הפרויקט כאשר לרוב רצוי להיעזר בפלטפורמות הרלוונטיות לז'אנר הפרויקט. כך למשל- מוסיקאי המשיק אלבום,רצוי שיתחזק את ערוץ היוטיוב שברשותו באופן שוטף וזאת בין השאר על ידי העלאת סרטון הנושא של הקמפיין וסרטונים נוספים הקשורים, הוספה של כמה שיותר תגיות רלוונטיות בכל סרטון, והפניות(annotations)לסרטונים אלו מתוך סרטונים ותיקים יותר. בנוסף-חשוב שישמור על תקשורת רציפה עם אוהדי הערוץ ויגיב בתדירות גבוהה לתגובות השונות המתפרסמות בו.

פלטפורמות ויזואליות כגון אינסטגרם ופינטרסט יכולות גם הן  להוות פלטפורמה לחשיפת הפרויקט, בייחוד לאור רמת המעורבות הגבוהה של הגולשים בכל הקשור לתכנים ויזואליים.כך שגם אם היוצר אינו עוסק בתחום המשתייך לפן הויזואלי, יש באפשרותו לנעוץ באחד מלוחות הפינטרסט שלו תמונות מושכות ומעניינות מתוך פרסומים על הפרויקט ברשת ,בתקווה שאלמנט השיתוף עליו מבוססת פינטרסט יוכיח עצמו ויגדיל באופן ניכר את מספר הנחשפים לפרויקט.

המדיה החברתית על כל גווניה העצימה את השיח  בנושאים שונים ואפשרה לכותבים רבים- גם אם אינם נושאים את הטייטל 'עיתונאי', להפוך למובילי דעה ומשפיעים בתחומם.לא מעט בלוגרים ברשת  מתהדרים בקהל קוראים הדוק ונאמן,כך שפניה אל בלוגר מועדף הכותב בתחום הרלוונטי לפרויקט עשויה אף היא לעזור בקידומו של הפרויקט ולהגביר באופן ניכר את החשיפה אליו. כמובן שניתן גם לפנות לעיתונאים משפיעים בתחום, אך יש לקחת בחשבון כי אלה ודאי מוצפים בפניות רבות ואין באפשרותם (או ברצונם) להתגייס למען כולם.

מעבר לכך ניתן להיעזר בקבוצות דיון שונות, שהרי הרשת מלאה באין ספור קבוצות עניין בתחומים שונים המיועדות בין השאר לצורך חשיפה וקידום אישי.בטרם פונים לקבוצה זו אחרת רצוי לגשש ולבדוק את אופי הפעילות בקבוצות השונות ,שהרי נדמה כי קבוצות מסויימות כלל לא מעודדות שיח בין הגולשים  ומשמשות לצורך פרסום בלבד. ואילו אחרות- בעיקר פורומים עצמאיים ,מתנהלות על טהרת התקשורת ומלבד חשיפת היצירה עצמה הן גם מעודדות בנוסף יצירת קשרים אישיים בין הגולשים.

נדמה כי ישנן דרכים רבות לקדם ולהפיץ את הקמפיין, אך נראה כי כל פרויקט תלוי במשתנים שונים כך שאין בהכרח מדריך מסויים אשר יהיה רלוונטי לגבי כלל היוצרים.בסופו של דבר אין ספק כי מדובר במסע מרתק ומלחיץ כאחד,החושף בפנינו  את הקסם שבאמנות התכנון ומלמד את כולנו כי אסטרטגיה-מושג שחוק ככל שיהיה,היא לא מילה גסה....

סוף קמפיין-באסטרטגיה תחילה/מימון המונים חלק ב'

הליך היצירה עשוי להיות מאתגר ורצוף מכשולים,אך אין ספק כי השלב בו החזון האמנותי שלנו מתגבש לכדי יצירה של ממש,הנו רגע מכונן וממלא גאווה. אמנם אין לזלזל בחשיבותה של האמונה-בין אם מדובר באורח חיים או בדרך חיים, אך נראה כי בכל הקשור לפלטפורמת מימון ההמונים מדובר בעוד מרכיב מבין רבים המאיישים את המערך האסטרטגי המוקפד הדרוש לשם יצירת הקמפיין והפצתו.

מימון המונים אכן מהווה אפשרות בפני אמנים רבים אשר כמהים להוציא את יצירתם לאור באופן עצמאי מבלי להיכנע לגחמותיהם של הוצאות הספרים,חברות התקליטים וגופים אלה ואחרים.אך נראה כי יוצרים רבים כלל לא מודעים לעבודה המוקדמת הכרוכה בכך ונוטים לחשוב שיצירתם העילאית מדברת בעד עצמה,מה שלעתים מביא אותם לנקוט במינימום מהלכים אסטרטגים שיווקים כחלק מהליך קידום הפרויקט. גישה זו גורמת לא פעם לכישלון של פרויקטים שבבסיסם אמנם ניצבת יצירה ראויה אמנותית,אך הקמפיין המוביל אותה נגוע ביבשושיות מקוממת ובחוסר יצירתיות משווע.

בטרם האמן מתפתה לשגר יצירתו לאחד מאתרי מימון ההמונים מוטב שיחקור קודם לכן את הנושא ויבחן לעומק את האפשרויות והמסלולים המוצעים באתרים השונים.

אמנם כל אתרי מימון ההמונים מציעים קמפיין אשר בנוי פחות או יותר מאותם אלמנטים מרכזיים- יעד גיוס, משך גיוס,תשורות,מדרגות תרומה,סרטון ועוד, אך יש להתייחס למספר פרמטרים מרכזיים בטרם בוחרים באתר זה או אחר, בין אם מדובר בסוגי מסלולי הגיוס המוצעים באתר,הקהל אליו פונה האתר,גובה העמלה אותה גובה האתר,התמיכה והשירות הניתנים באתר ועוד.נראה כי אמנים רבים מתפתים לשגר את יצירתם לאתר הפופולרי ביותר בסביבה מתוך הנחה כי פלטפורמה מוערכת יותר ודאי תגדיל משמעותית את החשיפה לפרויקט, אך יש לקחת בחשבון כי כל פרויקט בנוי מעט אחרת ומצריך התנהלות שונה,כך שיש לערוך השוואה מעמיקה בין האתרים השונים ולבדוק מי מהם עונה באופן האופטימלי על הצרכים השונים של יוזם הפרויקט.

נראה כי המסלול המועדף והפופולרי ביותר בקרב המגייסים הנו המסלול הקבוע המכונה גם- הכל או כלום ,אשר בסיומו סכום התרומות מועבר אל המגייס רק במידה והושג יעד הגיוס עד לתאריך סיום הפרויקט. נראה כי ההצדקה למסלול זה נובעת מההנחה כי במידה ולא הושג סכום היעד יש להניח כי הפרויקט לא יצא אל הפועל,וכספי התורמים יבוזבזו לשווא מבלי שהיוצר יוכל לעמוד במימון התשורות אשר הובטחו לתורמים. אתר הדסטארט המקומי דוגל במסלול זה ונוחל הצלחה מרובה,ואילו האתר מימונה מציע בנוסף למסלול זה מסלול גמיש המאפשר ליוצר לגרוף את הסכום שגויס גם אם לא הושג התקציב שנקבע מראש,כאשר הסכום נגבה באופן מיידי מהתורמים ומועבר אל היוצר בסוף הקמפיין. אתר ג'אמפסטארטר מציע בנוסף מסלול גמיש ייחודי אשר מאפשר ליוצר לבחור בסיומו של הפרויקט האם לקבל את הסכום אשר גויס או לא,צעד אשר מיטיב גם עם המקדם ומאפשר ליוצר להעריך בסופו של תהליך האם הכסף שהצטבר אכן יכול לשרת אותו באיזשהו אופן לצורך ישום הפרויקט והאם יש ביכולתו לממן את התשורות אשר הובטחו למקדמים מראש.

אתר מימונה אף פרץ את גבולות הפרויקט החד פעמי והשיק את 'מימונה גרופיס'-מעין קמפיין מתמשך המותאם ליוצרים על בסיס קבוע כמו- בלוגרים יוצרי סדרות רשת ועוד,כאשר בניגוד לפרויקט יחיד- בקמפיין זה לא מוקצב סכום יעד-התורמים מחויבים על בסיס חודשי ובאפשרותם להפסיק את החיוב בכל שלב.

הקמפיין עצמו בנוי ממספר מרכיבים כאשר חלקם אמונים על מלאכת הסיפור של הפרויקט-תיאור הפרויקט, סרטון, וחלקם מהווים חלק מהמערך התקציבי של הפרויקט- סכום הגיוס, מדרגות התמיכה ותשורות המוצעות למקדמים.

תיאור הפרויקט משמש כמבוא ליצירה ורצוי שתהיה בו קורלציה בין תיאור היצירה עצמה לבין סיפורו האישי של היוצר. אמנם האמן עצמו ומקורביו מעורים בכל הקשור להליך היווצרות היצירה ומודעים לחשיבותה,אך יש לזכור כי הקהל הרחב אינו מודע לכך  וזקוק להסבר ברור ואינפורמטיבי בנוגע למהות היצירה וייחודה, בין אם מדובר ביצירה עלילתית- ספר , סרט או ביצירה בעלת מרקם מופשט יותר-  מוסיקה,מיזם אמנות פלסטית וכו'.במידה ומדובר בתיאור ארוך יחסית  רצוי לחלק את הטקסט למספר נקודות מרכזיות על מנת למקד את התומך הפוטנציאלי ולהבהיר באופן קונקרטי את ההיבטים השונים בהם נוגעת היצירה ואת מטרת הפרויקט.

לאלמנטים הויזואלים המופיעים בפרויקט- תמונת הפרויקט וסרטון הוידאו יש השפעה רבה על ההחלטה האם להירתם ולתמוך בפרויקט,בעיקר בקרב תורמים אשר אין להם היכרות מוקדמת עם יוצר הפרויקט. מרכיבים אלה- ובעיקר סרטון הוידאו, ממחישים את כוונת היוצר ומשלימים באופן מסויים את הכתוב בתיאור הפרויקט.

בניגוד לפרויקטים טכנולוגים המגייסים כסף למוצר -בהם ישנה חשיבות רבה לאופן בו ערוך הסרטון ולהפקתו, בפרויקטים אמנותיים ברוב המקרים המיקוד הוא ביוצר עצמו ובאמינותו כך שאין צורך בסרטון מושקע הפקתית יתר על המידה,בייחוד אם יעד הפרויקט אינו גבוה במיוחד. במקרים מסוימים  ניתן להסתפק בסרטון פשוט בו היוצר ניצב במרכז ומספר על הפרויקט ועל עצמו באופן בהיר ומשכנע מבלי שימוש באפקטים מיוחדים. בקמפיינים בהם מדובר ביצירה עלילתית ניתן אף לשלב קטע מתוך הספר/ סרט תוך שימוש בפלטפורמות פשוטות המספקות שירותי וידאו,עריכה, אלמנט המאפשר הצצה מוחשית ליצירה עצמה ומאפשר לתורם הפוטנציאלי לחוש את אופיה.

עוד בטרם היוצר ניגש למלאכת תיאור הפרויקט רצוי שיתחבר לפן החישובי שבו ויקדיש מחשבה רבה לאופן תקצוב הפרויקט.לרוב רצוי לבנות תקציב מפורט הכולל את כל ההוצאות הנדרשות לצורך מימוש הפרויקט- החל מהפקת  ויצור המוצר עצמו ועד לתשורות הניתנות לתורמי הפרויקט, זאת בכדי להעריך את הסכום המשוער שיהווה את יעד הפרויקט.

כחלק מההיערכות התקציבית לפרויקט יש לחשב את הזמן המשוער הנחוץ לצורך גיוס מלוא הכסף,שהרי כל פרויקט מחויב בקביעת משך זמן גיוס. ישנה נטייה לחשוב שזמן גיוס ממושך יותר  ודאי יגדיל את הסיכויים לגייס את מלוא הסכום הדרוש,אך לעתים הדבר יכול להוביל לשאננות מסוימת בקרב היוצר ותומכיו הפוטנציאלים,דבר אשר עלול להביא לירידה באקטיביות הדרושה לצורך ניהול הקמפיין והפצתו.לכן-בטרם קובעים את משך הגיוס יש לקחת בחשבון כי מדובר בהליך אינטנסיבי ומתוח המצריך חשיבה רבה וגוזל לא מעט זמן,כך שלעתים אין באפשרותו של היוצר להקדיש לכך פרק זמן ארוך מדי, כלכלית ומנטלית כאחד.

בעוד  מכריו הקרובים ביותר של היוצר תורמים לפרויקט כאקט של תמיכה רגשית ולא בהכרח מתעניינים בתשורות השונות המוצעות בתמורה,נראה כי מכרים רחוקים יותר של היוצר כל שכן תורמים זרים, מתמקדים לא אחת במרכיב התשורות כאחד הגורמים המכריעים ביותר בהחלטה האם לתמוך בפרויקט או לא.

פרויקטים רבים נכשלים בין השאר בשל היצע תשורות דליל  ומדרגות תמיכה לא פרופורציונליות, כך שלרוב רצוי להציע מדרג תמיכות רחב דיו המציע מגוון תשורות ייחודיות והולמות, במטרה להרחיב כמה שיותר את הקהל התומכים הפוטנציאלי של הפרויקט.בדרך כלל כאשר מדובר בתחומי האמנויות השונים רצוי שהתשורה תכיל בנוסף איזשהו ערך אישי וחוויתי כמו- הקדשה אישית של ספר, הופעה פרטית בסלון ,סדנה של כמה מפגשים וכו'

לאחר שהיוצר מילא בקפידה את הקריטריונים השונים הנחוצים לשם השלמת הפרויקט והשקתו, כעת עליו לנצל את המוצר המוגמר שברשותו ולתווך בגאווה בינו לבין תומכיו הפוטנציאלים, צעד אשר מצריך חשיבה אסטרטגית שיווקית מפותחת,שימוש במספר פלטפורמות חיצוניות ואורך רוח לא מבוטל..... על כך ארחיב בפוסט הבא......

אמנות,מימון וההמונים שביניהם/חלק א'

במהלך השנים חל שינוי משמעותי בדרך בה מתגבש המידע אותו אנו צורכים ונראה כי המהפיכה הטכנולוגית של השנים האחרונות הביאה לרפורמציה של הידע ולדמוקרטיזציה שלו. בעוד שבעבר המדיה המסורתית העניקה את רשות הדיבור בעיקר למביני עניין ולבעלי סמכות- בין אם מדובר בפרשנים בתחומים שונים או בבעלי מקצוע מוסמכים, הרי שעידן ה-web 2 הרחיב באופן משמעותי את מנעד הדעות והקביעות והפחית באופן כלשהו את עליונותם והשפעתם של המומחים המורמים מעם.

המושג חוכמת ההמונים המושמע כה רבות בימינו, אינו תגלית של הספירה הטכנולוגית הנוכחית והועלה לאויר עוד בתקופת העת העתיקה כאשר אריסטו בכבודו ובעצמו ייחס לאספסוף המושמץ אינטליגנציה מרובה ויכולת שיפוט בלתי מבוטלת בתחומים שונים. במהלך השנים אף בוצעו מחקרים וניסויים רבים בעיקר בתחום הממון והמדעים, אשר הוכיחו כי בתנאים מסויימים קבוצה מגוונת של אנשים אשר אין ביניהם היכרות מוקדמת תספק תשובות מדוייקות יותר מאשר אותו מומחה בעל ידע רלוונטי בתחום. עם השנים,ככל שהמדיה החברתית הלכה והתפשטה, כך עקרון חוכמת ההמונים חילחל לתחומים רבים ומגוונים,עד כי בשלב מסויים היוצר המצוי הבין כי התמורה שחלה במעמדו של ההמון עשויה לסייע לו בכדי לממש את חזונו - בין אם מדובר באלבום המתגבש הנכסף, בפריט טכנולוגי מהפכני או בסרט קולנוע אוונגרדי אשר אינו עומד בקנה אחד עם האג'נדה האמנותית של ועדה ממסדית זו או אחרת.כך למעשה, ההסתמכות והתלות בדעת ההמון הביאה לידי יצירתה של פלטפורמת מימון ההמונים, אשר מציבה את ההמון ככלי המכריע בדבר מימושו של מיזם זה או אחר.
אמנם מאז ומתמיד היה נהוג לאסוף תרומות לצרכים שונים, אך אם בעבר מבקש התרומה נתלה בחסדי הפילנתרופים אשר לא בהכרח ראו לנגד עיניהם את צרכיו האמיתיים של הנזקק,הרי שכיום היזם הוא השולט בחזונו ובאמצעות המדיה החברתית יש ביכולתו להגיע לקהלים שונים ומגוונים מבלי להיות תלוי בגורם כלשהו ולכתת רגליו מארוע לארוע על מנת לחשוף עצמו ברבים.

הראשונים לנסות מזלם בפלטפורמה זו היו המוסיקאים, זאת לאור מצבה המעורער של תעשיית המוסיקה- כאשר יותר ויותר אמנים נוטשים את חברות התקליטים הכובלות ויוצאים לדרך חדשה כיוצרים עצמאים, צעד  שיש בו כדי להעצים את המרחב האמנותי של האמן אך מותיר אותו להתמודד לבדו עם ההוצאות הרבות הכרוכות בהליך יצירת האלבום והפקתו. גם כיום פלטפורמות רבות בתחום מימון ההמונים מעידות כי נתח גדול מהפרויקטים המופקים דרכן שייך למוסיקאים וליוצרים נוספים בתחומי האמנות השונים,כאשר בארץ ניתן להסביר זאת בעיקר בשל תקציב התרבות המזערי, התמיכה הממסדית המצומצמת הניתנת ליוצרים וכן לאור ההתנהלות של גופים כאלה או אחרים המציבים קריטריונים נוקשים בתמורה למימון חלקי.

לא פעם נראה כי תרבות הפוליטיקלי קורקט מחלחלת גם לתחומי האמנות השונים ומביאה עמה יצירות מאופקות וחסרות תעוזה,בהנחה שבינוניות חיננית היא מנת חלקו של  קהל הטרוגני הנוטה לכיוונים שונים.אך נראה כי יש באפשרות מימון ההמון לשבור את הגמוניית המיינסטרים השלטת ולקדם מיזמים אלטרנטיביים ייחודיים מבית היוצר של אותם אמנים אלמונים אשר לא היו זוכים להתייחסות הממסד ואמצעי הפרסום המסורתיים לולא ניתנה להם ההזדמנות להפיץ את חזונם האמנותי במרחבי המדיה חברתית.

בעוד שמוסיקאים רבים עושים חיל בתחום( בעיקר הידועים שבהם), ונראה כי יותר ויותר יצירות ספרותיות רואות אור בזכות הירתמותו של ההמון, נדמה כי פלטפורמת מימון ההמון מהווה הזדמנות של ממש גם עבור יוצרי הקולנוע המקומיים, שהרי בעידן הטכנולוגי הנוכחי נראה כי יותר ויותר יוצרי קולנוע עצמאיים פועלים בזירה אך רובם מתקשים לעמוד בציפיות ובדרישות של קרנות המימון השונות, מה גם שאותן קרנות וועדות מוגבלות למימון מספר מסוים של סרטים בשנה. מעבר לכך, נדמה כי גם אם חלק מהיוצרים אינם מצליחים להביא את יצירתם לידי מימוש, נראה כי  ריבוי היוצרים בשוק הקולנוע העצמאי הביא לחשיפה ולהתעסקות עם ז'אנרים  נוספים אשר קודם לכן לא ניתן להם ביטוי בזירה המקומית.

נדמה כי מימון ההמון כוון מלכתחילה לאותם אמנים אלמונים חסרי משאבים אשר מעוניינים לפרוץ החוצה וזקוקים לתמיכת הקהל. אך ככל שהפלטפורמה צברה תאוצה כך גם אותם אמנים מוכרים וותיקים החלו להיעזר בה,בעודם נאחזים בשמם המוכר וביצירתם הבשלה כפרמטרים אשר יעזרו להם לגייס במהרה את מלוא הסכום הנדרש לצורך מימוש יצירתם. ניכר כי תופעה זו זורעת תסכול רב בקרב אותם אמנים אלמונים אשר נדרשים להשקיע מאמצים רבים בבניית הקמפיין והפצתו, אך לבסוף נתקלים במדד הפופולריות כגורם אשר מונע מיצירתם להתממש. ואכן נראה כי האספקט החברתי ממלא תפקיד לא פחות חשוב מאשר זה האמנותי,ביחוד בכל הקשור לפרויקטים מתחום האמנות, כאשר לעתים לדמותו של האמן יש השפעה רבה יותר על הצלחתו של הפרויקט וזאת בניגוד לפרויקטים טכנולוגיים אשר בהם לרוב המוצר עצמו עומד במרכז.

פלטפורמת מימון ההמונים אינה עומדת בפני עצמה וזקוקה למתווכים רבים בדמות רשתות חברתיות שונות ואמצעי פרסום נוספים אשר ביכולתם להפיץ את הפרויקט בקרב יותר ויותר קהלים ולגרום למימושו. גם אמנים מוכרים וידועים נדרשים להשקיע מחשבה ולבנות מערך אסטרטגי של ממש על מנם לקדם את יצירתם, אך ניכר כי מעגל נרחב של מכרים וקרובים עשוי לסייע להם בכך, שהרי ידוע כי קרוביו של היוצר נוטים להשקיע סכומים גבוהים יותר במיזם,זאת בין השאר בשל היותם מעורים יותר מהתורם הממוצע בכל הקשור לפרויקט ולמשאבים הרבים שהוא מצריך.

ניכר כי האספקט האישי המעורב בהחלטה האם לתרום לפרויקט זה או אחר, סותר באופן כלשהו את עיקרון חוכמת ההמונים אשר מעמיד את התוכן במרכז ומעודד שיפוטיות קונקרטית החפה מכל סממנים רגשיים .אך במציאות בה הקהל תופס בעל כורחו את תפקידם של המוסדות הציבוריים ניכר כי התרומה היא סמלית ורגשית גם יחד וההנאה לא בהכרח מתבקשת בתמורה. מן הצד השני ניכר כי הדמוקרטיזציה של המימון פותחת אפשרויות רבות לכאן ולכאן ומבליטה באופן חסר פשרות את נאמנותו של האמן ליצירתו ועל הדרך גם מלמדת אותו דבר או שניים בכל הקשור להתנהלות נבונה במדיה החברתית כחלק מהליך חשיפת יצירתו.

קריוקי אמנותי בחסות הדמוקרטיזציה? טיבה של האמנות בעידן המדיה החברתית

נגישות ,שיתוף, מדהים, לייק, דמוקרטיזציה,ויראלי- אלו הן מילים השגורות בפי רבים בעידן המדיה החברתית ומאפיינות כל אחת בדרכה את מהות השיח הרווח ברשת.אין ספק כי המדיה החברתית תרמה רבות להליך יצור האמנות בימינו על ידי האפשרות לחשוף ולשתף,אך מה בדבר היצירה עצמה?האם ההתנהלות במדיה החברתית שינתה במידה מסויימת את האופן בו אנו תופסים את יצירת האמנות על כל גווניה?

רבות דובר על תרבות הלייק השטחית המכרסמת כל חלקה טובה ומעצימה את הזילות בתחומי האמנות השונים. שהרי הלייק הפך לכאורה למדד העיקרי בדבר איכותו של תוכן זה או אחר בעוד שלרוב הוא אינו אלא תחליף מהיר ופשטני להבעת דעה פרטנית ומנומקת בכל נושא שהוא. בעידן בו האומנות הממוקצעת של ימים עברו התחלפה באמנות רב תחומית כעניין שבשגרה,נראה כי הרוחב מאפיל על העומק והיצירה המקודשת היא כבר אינה אלא בידור להמונים.
בעוד שבעבר הפורומים השונים שימשו ככלי להתדיינות  מלבד חשיפת היצירה עצמה,נראה כי הרשתות החברתיות השונות בולמות באופן כלשהו את המימד הביקורתי הנלווה ליצירה וזאת על ידי האדרת השיח הסופרלטיבי המקוון באמצעות כלי מעורבות כמו- לייק, share ותגובות שמסתכמות לרוב ב-מדהים,כל הכבוד,וואו ,גם אם מדובר בפוסט לקוני המכיל את הכיתוב הפשטני משהו-עייף,מת.

לא פעם נדמה כי תופעת השיתוף המיידי מעיבה באופן כלשהו על הליך היצירה האותנטי,שהרי אם בעבר האמן האלמוני היה נוהג לשגר את הגיגיו למגירה מבלי להקפיד על קודים כאלה ואחרים ולנסות לשוות ליצירתו מימד 'פוליטקלי קורקטי',הרי שכיום נדמה כי מושקע מאמץ רב מדי בנסיון להגיע אל לב הקהל ופחות בהליך היצירה עצמו.
האמנות על כל גווניה ותחומיה מעולם לא היתה חפה מסממנים פופוליסטיים וחברתיים ויצירות רבות לאורך ההיסטוריה ביטאו אג'נדה פוליטית זו או אחרת ונוצרו בהשראת עוולות חברתיות. אך כיום יותר מתמיד נראה כי במקרים מסויימים האלמנט החברתי פובליציסטי המשמש כמפתח ליצירת האמנות הספציפית נותר גולמי וחלול ואינו מגובה באמצעים אמנותיים המעמיקים את מכלול היצירה,מה שלא אחת יוצר תחושה של  עוד סטטוס פוליטי/חברתי מצוי המובא במסווה של של יצירת אמנות 'אוונגרדית'. מן הצד השני ניכר כי המדיה החברתית העצימה במידת מה את הנרטיב הפוסט מודרני וההתמקדות סביב האני הפרטי, כאשר הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בנישה הספרותית. אם סופרי הגל החדש בישראל של שנות ה-60 וה-70 הרבו לעסוק בסוגיות היסטוריות חברתיות תוך חיבור קוהרנטי לפן האישי,הרי שסופרי הגל האחר שבאו לאחר מכן זנחו את המימד הקולקטיבי חברתי לטובת המיקוד באני הפרטי,כאשר חלקם אף דוגלים בשפה רזה וישירה החפה מסמליות ורמזים על מנת לשוות לכתיבתם מימד אותנטי יותר.נדמה כי המדיה החברתית מקצינה קוטביות זו בעיקר בשל היותה נגישה לכל מי שרק חפץ להביע עצמו- בין אם מדובר בלוחם החברתי אשר לא פעם משנן את אותן סיסמאות  שחוקות או באמן המתהווה המפזר לעבר כל פיסה מקוונת את הגיגיו האישיים ודבק בעולמו הפרטי מבלי לתת דעתו על סוגיות בוערות העולות על הפרק.

לא מעט דברי ביקורת הוטחו באמני האינסטנט המציפים את המדיה החברתית,בין אם מדובר בפליטי תכניות ריאליטי או באמני האינסטגרם אשר לא בהכרח מתעניינים בקומפוזיציות צילום שונות אלא תולים את מבטחם בפילטרים השונים המשווים לתמונותיהם מימד אמנותי משהו. אם בעבר האמנים בתחומים השונים נאלצו לדלג מעל כמה וכמה משוכות בטרם נודע שמם ברבים, הרי שכיום מחנה אימונים בן שבועיים בתכנית ריאליטי זו אחרת מהווה מדד לנחישות והתמדה,כך שאין פלא שעל דלתות הנישה התרבותית העניפה מתדפקים אמני בוסר רבים מדי אשר טרם צלחו את הליך ההבשלה הארוך והמחשל הנחוץ לשם גיבוש  מטען אמנותי של ממש.

אך למרות הארומה הצינית הבוקעת  מבין השורות מעלה,רצוי לזכור כי אותו קריוקי אמנותי הינו תוצר בלתי נמנע של הדמוקרטיזציה המקוונת,כאשר האתגר המבורך הניצב בפנינו הוא לדוג מבין אותו שצף קצף של יוצרים את אלה אשר מביאים ניחוח מרענן וייחודי אל אותה קשת אמנותית רחבה,אשר ספק אם בעבר הרחוק מצומצם המדיות, היו פורצים לתודעת הציבור.

נראה כי מעגלי היצירה רבים מאי פעם ולמרות שלעיתים נדמה כי הרשתות והערוצים המרכזיים כופים עלינו לאמץ סגנון כזה או אחר,נראה כי כל יוצר בין אם הוא וירטואוז עטור שבחים או אמן אינסטנט תאב לייקים יכול למצוא מקום מפלט בסלון וירטואלי כלשהו אשר יתן ביטוי הולם לצרכיו האמנותיים.

יחצנות אמנותית/התנהלות האמן בפייסבוק

כפי שכבר אוזכר בפוסטים קודמים,נראה כי המדיה החברתית העמידה לרשות האמנים כלים רבים המסייעים להם בהפצת פועלם היצירתי במרחבי הרשת האין סופיים. אך מה לגבי אופן השימוש בכלים השונים?האם כולם יודעים להפיק מהם את המירב? אמנם אמנים רבים הבינו את החשיבות שבשימוש ברשתות החברתיות והצטיידו להם לכל הפחות בפרופיל אחד ברשת זו אחרת,אך חשוב לזכור כי רבים מהאמנים הפועלים כיום גדלו אל תוך מציאות פרסומית שונה מזו השלטת בעידן הטכנולוגי הנוכחי,כך שחלקם אינם שולטים בעולם המדיה על כל גווניו,ומתקשים לעשות שימוש יעיל וממוקד באפשרויות הרבות העומדות לרשותם. למרות קיומן של רשתות נישתיות רבות המיועדות לאמנים במגוון תחומים נדמה כי רבים מהאמנים מעדיפים למקד את פעילותם בפייסבוק וזאת בעיקר לאור הקהלים הרבים והמגוונים המצויים בה,ואפשרויות הפרסום הרבות שהיא מציעה.אך אותו שפע אשר לכאורה מצייד את האמן בתחושה כי הוא נמצא במקום הנכון ביותר עבורו ,עשוי באחת לגרום לו להיבלע בין המוני הקבוצות והדפים השונים ולהיגרר בעל כורחו לבית הקברות הוירטואלי של פייסבוק,בו שוכנים דפים רבים אשר נזנחו לאנחות.

רבים מהאמנים השואפים להתפרסם בזכות יצירתם מפעילים דף אמן בפייסבוק בנוסף על הפרופיל האישי על מנת לתת ביטוי הולם לפועלם האמנותי.אך רבים אינם מודעים להשקעה הרבה הכרוכה בתחזוק דף האוהדים כך שבשלב כלשהו חלקם נוטשים מבלי משים את אותה פלטפורמה מקצועית ומרובת אפשרויות ושבים בחזרה אל חיקו החם של אותו פרופיל אישי מוכר וידוע. ניכר כי הסיבה העיקרית לנטישת דף האמן נעוצה בסברה כי במקרים רבים הפרופיל האישי בין כה וכה מכיל מספר רב יותר של חברים כך שאין טעם להשקיע מאמצים בפרופיל נוסף אשר זוכה להתייחסות מועטה יותר.גישה זו נובעת בין השאר מחוסר היכרות עם הפלטפורמה ומאי המודעות להבדלים הרבים בין הפרופיל האישי לבין דף האוהדים.בעוד שהפרופיל האישי מציע מרחב פעולה מצומצם באופן יחסי ותכניו אינם נסרקים לגוגל ולמנועי חיפוש נוספים הרי שדף האמן מקודם בגוגל ומכיל אופציות רבות ובהן-תזמון סטטוסים ,מערכת סטטיסטית ענפה- facebook insight  המספקת מידע מקיף על הפעילות בדף,סנכרון עם מדיות נוספות כמו טוויטר אינסטגרם וכו',הוספת לשוניות רבות המותאמות לצרכי האמן ועוד.

לעיתים נדמה כי האמן ממשיך לתפעל את דף האוהדים שברשותו באופן עיוור,וזאת  מבלי לעצור לרגע ולבדוק מי הם אוהדיו ומה למעשה מניע אותם.לשם כך קיימת - facebook insights,מערכת הסטטיסטיקה של פייסבוק  אשר מספקת לאמן מידע בנוגע לאוהדים של הדף-מה גילם,היכן הם מתגוררים וכד',ועוזרת לו להבין אילו תכנים באתר זכו לשיעור המעורבות הגדול ביותר וקיבלו את מירב הלייקים השיתופים והתגובות (engagement), מה היתה מידת התפוצה של התכנים השונים(post reach),מה היה שיעור הכניסות לדף(traffic) ועוד.באמצעות נתונים אלו האמן מקבל אינדיקציה לגבי התכנים הפופולריים באתר והעדפותיהם של האוהדים,מה שמקל עליו בהמשך תפעול הדף ועשוי לסייע לו בחיזוק האינטראקציה עם אוהדיו. מלבד אותם פיצ'רים ידועים אשר נמצאים במערכת זו,ניתנת גם האפשרות לעקוב אחר דפים אחרים אשר דומים לאותו דף אמן  ולראות כיצד האמנים האחרים מתמודדים עם מלאכת השיווק בתחום.בתוך-insights ישנו אזור אשר מראה לנו את הפוסט הכי מוצלח שהתפרסם בכל אחד מהדפים אחריהם אנו עוקבים,כך שיש באפשרות האמן ללמוד מההצלחה של חבריו לתחום ובעקבות כך ליישם בדף האמן שברשותו רעיונות חדשים ומפתיעים.

נדמה כי אמנים רבים אינם מפיקים את המיטב מריבוי האפשרויות והקטגוריות המצויות בדף האמן ולא פעם ניתן להבחין באמנים אשר מתעלמים כליל מלשונית ה-"אודות" המשמשת ככלי היכרות חיוני עם האמן ופועלו. מעבר לכך נראה כי רבים מהאמנים אינם טורחים ליצור לשוניות נוספות(המופיעות תחת הקטגוריה more) אשר יכולות לסייע בארגון המידע בדף,ומסתפקים לרוב באלה הבסיסיות המציגות בעיקר סרטונים ותמונות.אמנם אין צורך להעמיס על הדף לשוניות וקטגוריות רבות כל עוד אין באמתחתו של מנהל הדף מספיק תוכן ליצוק בהן,אך ניכר כי דף מושקע ומאורגן המכיל מידע ממוקד על פועלו של האמן מלבד אותם סטטוסים המועלים בדף על בסיס קבוע,עשוי להעמיק את הרושם בדבר רצינותו  ופועלו של האמן העומד מאחוריו.

בעוד אנשי מקצוע רבים מפגינים אג'נדת שיווק אגרסיבית משהו, ולא פעם מעוררים סלידה ואנטגנוזים בקרב הלקוח הפוטנציאלי, ניכר כי אותו אמן צנוע הצמא לפרסום נוקט בגישה מרוככת יותר, שהרי בתור אדם המחפש קהל ליצירתו הינו מודע לחשיבות שביצירת דיאלוג שווה ומכיל עם בן שיחו.מעבר לכך נראה כי בכל הקשור לפרסום,לאמן יש יתרון כלשהו ולו בזכות המטען היצירתי שהוא מביא עמו,דבר אשר חיוני ביותר בעידן המדיה החברתית בו אנשים מוצפים בגירויים שונים וזקוקים לתוכן מעניין ומלהיב. אך לעתים נדמה כי אמנים רבים אינם מפרשים כהלכה את הבמה הניתנת להם בפייסבוק ומסבים את דף האמן שברשותם למעין לוח הודעות חד צדדי המעדכן בעיקר בנוגע לארועים ופרסומים הקשורים בפעילותו של האמן ולא מעבר לכך. אמן המעוניין ביצירת גרעין חזק  ותומך של אוהדים צריך לתחזק על בסיס שוטף את הקשר עמם וזאת בין השאר על ידי יצירת תוכן עשיר ומגוון וכן על ידי פנייה ממוקדת לאוהד עצמו. למרות שדף האמן אמור להתמקד בפעילותו המקצועית של האמן רצוי שהפוסטים השונים המועלים לדף לא יעסקו אך ורק בפועלו של האמן אלא יכילו גם התייחסות כלשהי לחדשות ואירועים שונים הקשורים לתחום עיסוקו וכן לאמנים אחרים הפועלים בזירה. נראה כי נושאים אקטואליים בתחום זה או אחר תמיד מעוררים שיחה בפייסבוק ועשויים להגביר את הפעילות בדף,מעבר לכך מחקרים מראים כי כאשר פוסט מועלה בצורת שאלה או באופן כזה המזמין את הגולשים לנהל דיון הוא זוכה לשיעור אינגייג'מנט גבוה מפוסט רגיל.

אמנם רצוי שהאמן יעשה שימוש תדיר בדף האמן שברשותו,אך מעבר לכמות הפוסטים המציפים את הדף ישנה חשיבות לא מבוטלת לאיכות התוכן המועלה בו.האמן צריך לשאוף להטמיע בדף את קולו הייחודי ולהימנע מפרסום תוכן בנאלי וצפוי תוך שהוא יוצר אצל אוהדיו ציפייה לפרסומים נוספים מצדו. ישנן שיטת שונת אשר נועדו לשמר את סקרנותו של האוהד כאשר אחת מהן היא–היצמדות לתבנית מסויימת המייצרת תוכן בהמשכים.כך למשל ניתן לייצר מעין פינות קבועות אשר מופיעות אחת לכמה ימים ובהן האמן כותב מעין רטרוספקטיבה בהמשכים על אמן או יצירה אהובים עליו,מייצר סדרת תוכן של תמונות או שירים בנושא מסויים ועוד.אחד מהיתרונות בדף האוהדים הוא האפשרות לתזמן סטטוסים מראש,כך שניתן באחת לייצר סדרה שלמה של פוסטים לשבוע או השבועיים הקרובים,מבלי לטרוח ולעדכן בכל יום סטטוס נוסף.

בסופו של דבר,למרות שישנם מדריכים רבים בתחום ואין ספור עצות בדבר התפעול האפקטיבי של דף האוהדים,יש לזכור כי כל דף מתנהל באופן שונה וכי אין עצה אחת אשר תהיה רלוונטית לגבי כולם.המדיה החברתית ובראשה-פייסבוק מתאפיינת בתנודות לא מעטות,כך שעלינו להיות קשובים לשינויים השונים החלים בה ולתעל אותם כראוי בכל פלטפורמה בה אנו לוקחים חלק כיצרני תוכן,בין אם בתור אמנים או כאנשי עסקים.

הסלון הדיגיטלי- ספרות וכתיבה ברשתות החברתיות

בעבר,כאשר אדם כלשהו שאף לחבור לסלון ספרותי זה או אחר,היה עליו להשתייך למעמד חברתי מאוד מסויים שכן אותם סלונים נחשקים היו מנוהלים על ידי גברות עשירות ומשכילות אשר איגדו מסביבן קהילה נאמנה של שוחרי תרבות  בעלי אמצעים.ואילו כיום בעידן המדיה המקוונת,נדמה כי השיח הספרותי מונגש לכל מי שרק חפץ בכך החל מאנשי ספרות בעלי השכלה אקדמית בתחום ועד לאנשי עסקים חסרי רקע הומני.

אמנם בשנים האחרונות נהוג לדבר בדבר מצבה הקשה של הספרות המקומית ובכלל,כאשר לא ידוע מה יעלה בגורלה של הספרות המודפסת וסופרים רבים חרדים לקיומם,אך נראה כי הנגישות הטכנולוגית הביאה לשינויים רבים גם בזירה הספרותית והגדירה מחדש את יחסי הכוחות בתחום. אם בעבר תחום הספרות נשלט על ידי מו"לים ואנשי שיווק אשר לא בהכרח החזיקו במטען ספרותי והדירו מהמדפים ז'אנרים מסויימים אשר נתפסו כלא רווחיים,הרי שלאורך הזמן יותר ויותר אנשי ספרות מאסו במציאות הקיימת וניסו למצוא אלטרנטיבות למצב הקיים. וכך קמו להן בין היתר אותן הוצאות ספרים דיגיטליות אשר דוגלות בחופש יצירתי ובגישה פלורליסטית יותר, דבר אשר החייה לפתע את אותם ז'אנרים נעלמים ובראשם השירה והסיפור הקצר.ואכן- בשנים האחרונות ניתן להבחין ביותר ויותר קבוצות  ועמודים בפייסבוק המיועדים  לחובבי הכתיבה כאשר רובם מתמקדים בתחום השירה- ז'אנר אשר זכה לתחייה מחודשת ,בין השאר בזכות המדיה החברתית ונראה כי הוא מותאם בתכונותיו לאופי המדיה הדיגיטלית.בנוסף-נראה כי יש לייחס חשיבות לא מבוטלת להשפעתו של הגולש חובב הקריאה אשר מנצל ביסודיות  את המימד הויראלי הטמון במדיה החברתית ופורס את רשמיו הספרותיים על פני הרשת,מה שעשוי לא פעם להוביל לגילוי של כותבים אלמונים ומפתיעים,ובאותה מידה-להפחית בערכם של אותם סופרים אשר זוכים לקידום יתר מצד ההוצאות אליהן הם משתייכים. נדמה כי גם הכותב עצמו הפנים את הלך הרוח המקוון ורבים הסופרים אשר מתהדרים בפרופיל בפייסבוק או בטוויטר בו הם מקדמים את יצירתם ומחזקים את האינטרקציה עם הקורא עצמו אשר בעבר הלא נגיש ראה במושא הערצתו ישות בלתי מושגת שהתקשורת עמה מתנהלת רק באמצעות תיווכה של הוצאת הספרים.גם הוצאות הספרים ישרו קו עם התופעה והבינו היכן רצוי למקד את פעילותן השיווקית,וכיום כמעט כל הוצאה המכבדת עצמה מתחזקת דף בפייסבוק או בטוויטר בו היא חולקת עם הגולשים מידע בנוגע לאירועים הקשורים להוצאה ולספריה,ראיונות שנערכו עם סופרים,מידע על החדש בתחום הספרות ועוד.

לא פעם נדמה כי עיקר השימוש של האמן הכותב במדיה החברתית הינו לשם חשיפה וקבלת שבחים וכי אין ביכולתה של הרשת להכיל  ביקורת בונה ופיתוח שיח מעמיק ופורה בכל הקשור לתחומי האמנות השונים.אמנם המרחב הטקסטואלי הניתן בפייסבוק אינו מוגבל אך נראה כי אין ביכולתו של הגולש הממוצע להקדיש את מירב תשומת הלב לכל מאות הסטטוסים הפוקדים את הפיד שלו מדי יום ביומו,כך שברוב המקרים תגובתו המעמיקה מסתכמת לכדי מתן לייק צנוע להגיגיו של חבריו הפואטים ותו לא.כך נוצרת התחושה כי  יותר ויתר סטטוסים אמנם מתהדרים בכמות מכובדת של לייקים אך לא בהכרח מעוררים דיון של ממש.לכן,לאורך השנים נוצר צורך במדיות נישתיות בתחום הספרות אשר מלבד חשיפת יצירתו של האמן יעודדו דיון נרחב ומעמיק יותר בסוגיות ספרותיות אלו ואחרות ויאפשרו בנוסף גם  פרסום ביקורות וחוות דעת מצד הגולשים. עם השנים אכן הוקמו פלטפורמות נישתיות המיועדות לכותבים ולחובבי הקריאה השונים כאשר הן מכילות בין השאר חנויות ספרים מקוונות, קבוצות דיון ,המלצות ,בלוגים אישיים ועוד. הידועה והפופולרית בהן הנה- goodreads, רשת חברתית המשמשת מעין קטלוג לאוהבי ספרים וזוכה להצלחה בינלאומית. האתר הוקם בשנת 2007 ומאפשר בין השאר יצירת פרופיל אישי,קריאה וכתיבת ביקורות, השתתפות בדיונים, יצירת קבוצות דיון ועוד.בנוסף- האתר אף מכיל אלגוריתם ייחודי המסוגל לאבחן את טעם הקורא ולהתאים לו רשימת ספרים ספציפית על פי טעמו.כיום האתר מכיל כ-40 מיליון חברים,43 מיליון ביקורות ו- 1.1 מיליארד ספרים אשר נוספו לאתר במשך השנים. נדמה כי האתר סימנייה הישראלי  משמש כגרסה המקומית של –goodreeds  ומשמש גם הוא כאתר פופולרי המושך אליו חובבי קריאה רבים. האתר הוקם בשנת 2006 ומכיל בין השאר רשימות ספרים של קוראים,קטעים נבחרים מתוך ספרים,חלוקת ספרים על פי נושאים,מידע רב על סופרים וכן חנות ספרים מקוונת.

על רקע ריבוי מקרי הבריונות ברשת בקרב בני נוער וכן לאור נהירת הצעירים לעבר רשתות המיקרובלוגינג כמו- טוויטר וטאמבלר ,מנחם לגלות אתר כמו עיר הספרים  המיועד בעיקר לילדים ולבני נוער.האתר משמש מעין מערכת חברתית ישראלית לכתיבת ספרים משותפת, כאשר לכל גולש באתר יש אפשרות לבחור מי יקרא בספרו ומי יכתוב בו וכך למעשה נוצרים ספרים אינטראקטיביים אשר נכתבו במקביל על ידי כמה יוצרים.אמנם הדעות חלוקות בנוגע לאיכות הספרים באתר,אך עדיין מדובר ביוזמה נפלאה ולו בשל הרעיון הבסיסי לחשוף יותר ויותר בני נוער לקסמה של המילה הכתובה.

מלבד אותן פלטפורמות המיועדות לחובבי הספרות למיניהם,ישנן רשתות נוספות עבור חובבי המילה הכתובה אשר אינן מתמקדות אך ורק בנישה הספרותית  ומכילות בין השאר- מאמרים אינפורמטיביים, מאמרי דעה, רעיונות בתחומים שונים וכד'. בין רשתות אלו ניתן למצוא את medium- רשת חברתית איכותית המשמשת למעשה כמעין בלוגייה בה ניתן למצוא בין השאר סופרים,רעיונאים ומעצבי דעת הקהל.רשת זו מכילה מגוון רחב של מאמרים,סיפורים ורעיונות בשלל נושאים,החל מהורות ועד לאסטרונומיה.

אם בעבר הלא טכנולוגי אותו כותב למגירה היה מהסס בטרם יצא עם כתביו לאויר העולם,בייחוד לאור ההליך המורכב הכרוך בכך,הרי שהמדיה החברתית בזכות חופש היצירה שהיא מעניקה  מאפשרת במה שווה לכולם  וזאת מבלי שהכותבים בה נתונים לגחמותיו של עורך זה או אחר המחליט מה ראוי לפרסום ומה לא. בעידן המו"לות החדש בו  הפורמט המודפס שוכן לצד זה הדיגיטלי נראה כי האפשרויות מרובות וכי לכל כותב מוענק חופש יצירתי מבלי להיכנע לתכתיבים אלה ואחרים. ההזדמנויות הטמונות במדיה החברתית הן רבות  ומגוונות, כאשר מצד אחד ישנן המדיות הרחבות כדוגמת פייסבוק אשר אינן דורשות מגולשיהן להפעיל הליך סינון כלשהו בטרם הם מפיצים  את הגיגיהם במרחבי הרשת, ומהצד השני יש את אותן אלטרנטיבות נישתיות אשר אינן מתנהלות על טהרת הלייקים ומאפשרות לחבריהן לחלוק את אהבתם למילה הכתובה גם באמצעות כלים ביקורתיים ודיון מעמיק ביצירה עצמה.